הבית של הנשמהתרגיל כתיבה אישי · טליה כרסנטי
מה יושב שם למטה?
יש דברים שאנחנו כבר יודעות על עצמנו. שקשה לנו לבקש עזרה, שאנחנו חושבות יותר מדי, או שאנחנו מתכווצות רגע לפני שאנחנו מציבות גבול.
לפעמים אנחנו כל כך עסוקות במה שקורה היום, שאנחנו לא עוצרות לשאול מה יושב מתחת לזה.
התרגיל הזה הוא הזמנה לעצור ולכתוב בלי לסנן. אין כאן תשובה נכונה, ואין צורך להגיע למסקנה גדולה. מספיק להיות היום קצת יותר סקרנית.
לפני שמתחילות
בחרי נושא אחד שחוזר בחיים שלך, ולא את כל החיים בבת אחת. אם שאלה מרגישה גדולה מדי, מותר לדלג עליה.
התשובות נשמרות אוטומטית רק בדפדפן ובמכשיר שבו את כותבת. הן לא נשלחות לטליה ולא לשום שרת. בגלישה פרטית, או אחרי ניקוי נתוני הדפדפן, הן עלולות להימחק, ולכן כדאי לשמור עותק בכפתור "שמירת התשובות כקובץ" שבסוף הדף.
חלק 1 מתוך 3
להתחיל ממה שקורה עכשיו
בחרי רגע אחד שחוזר: מול בן זוג, בעבודה, במשפחה או מול עצמך.
מה אני אומרת, על מה אני שותקת, על מה אני מוותרת, מה אני בודקת או מנסה לשלוט בו?
כתבי את הפחד הראשון שעולה, גם אם הוא נשמע לא הגיוני.
חלק 2 מתוך 3
להקשיב למה שמתחת
לדוגמה: שאהיה לבד? שלא יאהבו אותי? שאאכזב? שלא אוכל לסמוך?
לא חייבים למצוא אירוע אחד או זיכרון מדויק. אפשר רק לשים לב למה שעולה.
אולי מה שנראה היום כמו קושי היה פעם דרך להרגיש מוגנת.
חלק 3 מתוך 3
לבחור צעד קטן
משפט אחד, עם קצת יותר הבנה ורכות.
לבקש עזרה. להגיד לא. לעצור לפני תגובה. לשאול שאלה אחרת.
רגע לפני שאת ממשיכה הלאה
אולי גילית משהו חדש על עצמך. ואולי דווקא עלו שאלות שלא היו שם קודם.
לזהות את הדפוס זו התחלה. להבין מה מחזיק אותו וללמוד לפעול אחרת, זו כבר עבודת עומק.
בסשן נוכל לקחת את מה שעלה כאן צעד אחד קדימה, ולחקור יחד את האמונות והפחדים שעשויים לשבת מתחת.
לא תמיד צריך לדעת מה התשובה. לפעמים מספיק להיות מוכנה לשאול את השאלה הבאה.
לשמור את מה שכתבת
דפוס לא תמיד נוצר בגלל אירוע אחד, ושאלה לא תמיד מובילה לזיכרון. התרגיל נועד להתבוננות אישית. הוא אינו אבחון ואינו מחליף טיפול נפשי.
אם משהו מציף אותך, אפשר לעצור ולפנות לאשת מקצוע או לאיש מקצוע מתאימים. את בוחרת את הקצב.
למחוק את כל התשובות ששמורות בדפדפן הזה? אי אפשר לשחזר אותן אחר כך.
באייפון: "שמירת התשובות כקובץ" שומרת קובץ טקסט ב"קבצים". "הדפסה או שמירה כ-PDF" פותחת את חלון השיתוף של הדפדפן.